בדיקות קרינה

קרינה, בהקשר הפיזיקלי, מוגדרת כמעבר אנרגיה בצורת גלים או חלקיקים. היא מקיפה אותנו כל הזמן, הן ממקורות טבעיים (כמו קרינת השמש או קרינה רדיואקטיבית טבעית מהאדמה) והן ממקורות מלאכותיים מעשה ידי אדם (כמו מכשירי חשמל, אנטנות סלולריות או ציוד רפואי). 

מהי קרינה ומדוע חשוב לבצע בדיקות?

קרינה היא תופעה פיזיקלית שבה אנרגיה נפלטת ממקור מסוים ומתפשטת בסביבה בצורת גלים או חלקיקים. קיימים סוגים שונים של קרינה, וחלקן עשויות לגרום לנזקים בריאותיים בתנאים מסוימים.

חשוב להבין שקרינה בלתי נראית לעין עלולה להצטבר בסביבת המגורים או העבודה ולהוות סכנה לבריאות, ולכן יש צורך בבדיקות מדויקות, המבוצעות על ידי איש מקצוע בעל ההכשרה המתאימה, על מנת לאתר מקורות קרינה, למדוד את עוצמתה ולהמליץ על פתרונות למניעת חשיפה מזיקה.

בדיקות קרינה מקצועיות על ידי מומחה מוסמך הן חיוניות במיוחד במגזר התעשייתי, במוסדות חינוך וברשויות מקומיות, שם ריכוזי אנשים וציוד פולט קרינה גבוהים יחסית.

מקורות קרינה נפוצים במגזר התעשייתי, מוסדות חינוך ורשויות מקומיות

בסביבות אלו, בהן קיימת פעילות ענפה וריכוז של ציוד ומערכות, קיימים מקורות קרינה מגוונים:

• מגזר תעשייתי: מכונות וציוד חשמלי כבד, שנאים, לוחות חשמל, מערכות תקשורת, ציוד ריתוך, מתקני רנטגן תעשייתיים (במפעלים מסוימים), חומרים רדיואקטיביים המשמשים בתהליכים תעשייתיים (במקרים ספציפיים).
• מוסדות חינוך: חדרי חשמל, לוחות חשמל, מחשבים וציוד היקפי, נתבי Wi-Fi, טלפונים אלחוטיים, לעיתים גם קרבה לאנטנות סלולריות או קווי מתח גבוה.
• רשויות מקומיות: תחנות משנה חשמליות, קווי מתח עיליים ותחתיים, מתקני תקשורת ואנטנות (סלולר, רדיו, טלוויזיה), חדרי שרתים, ציוד משרדי מרובה.

ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לקרינה

ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לקרינה תלויות בסוג הקרינה, עוצמתה, משך החשיפה, והרגישות האישית. בעוד שהשפעות מיידיות מחשיפה לרמות גבוהות של קרינה מייננת ידועות (כמו במקרה של תאונות גרעיניות), קיים דיון מתמשך ומחקרים רבים בנוגע להשפעות ארוכות הטווח של חשיפה לרמות נמוכות יותר, במיוחד של קרינה בלתי מייננת.

מחקרים מצביעים על קשר אפשרי בין חשיפה ממושכת לקרינה מסוימת לבין סיכונים בריאותיים שונים, כולל סיכון מוגבר לסוגי סרטן מסוימים, בעיות נוירולוגיות, הפרעות שינה, כאבי ראש, ורגישות יתר אלקטרומגנטית (EHS) המוכרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כגורמת סבל ומוגבלות קשה, גם ברמות נמוכות מהתקנים הרשמיים.

ילדים נחשבים רגישים יותר להשפעות קרינה, במיוחד קרינה מייננת, בשל קצב חלוקת התאים המהיר יותר בגופם. העלייה בביצוע בדיקות CT בישראל מדגישה את החשיבות של ניהול סיכוני קרינה במערכת הבריאות, במיוחד בקרב ילדים.

ביצוע בדיקות קרינה מקצועיות מאפשר לזהות אזורים או מקורות עם רמות קרינה גבוהות מהמלצות התקן, ולנקוט בצעדים מתאימים לצמצום החשיפה והפחתת הסיכון הבריאותי.

תקני קרינה בישראל ובעולם – מה חשוב לדעת?

כמו בכל תחום הנוגע לבריאות הציבור והבטיחות, גם נושא הקרינה מוסדר באמצעות תקנים וחוקים מחייבים. בישראל, הגוף העיקרי האחראי על קביעת תקני קרינה והפיקוח עליהם הוא המשרד להגנת הסביבה. תקנים אלו נועדו להגן על הציבור הרחב, ובמיוחד על אוכלוסיות רגישות כמו ילדים, מפני השפעות מזיקות של חשיפה לקרינה.

חוק הקרינה הבלתי מייננת (2006) ותקנותיו 

חשוב לציין שתקני המשרד להגנת הסביבה מתבססים על הנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגונים בינלאומיים נוספים, אך לעיתים עשויים להיות מחמירים יותר, בהתאם למדיניות המקומית ורמת הזהירות הנדרשת. אחד העקרונות המנחים בתחום זה הוא עקרון ה-ALARA (As Low As Reasonably Achievable). משמעות עקרון זה היא שיש לעשות כל מאמץ לצמצם את החשיפה לקרינה לרמה הנמוכה ביותר האפשרית באופן סביר, גם אם היא מתחת לסף המותר בתקן. עיקרון זה רלוונטי במיוחד בהקשר של חשיפה לקרינה מייננת בבדיקות רפואיות.

המסגרת החוקית העיקרית המסדירה את נושא הקרינה הבלתי מייננת בישראל היא חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 ותקנותיו. חוק זה קובע את ההוראות הנוגעות להקמה והפעלה של מקורות קרינה בלתי מייננת, כגון אנטנות סלולריות ומתקני חשמל, ומחייב עמידה בספי חשיפה מרביים. החוק גם מסדיר את נושא מדידת קרינה בלתי מייננת ומסמיך בודקי קרינה בעלי היתר לבצע מדידות אלו. קבלת היתר כזה מותנית בעמידה בדרישות סף, הכוללות לרוב השכלה אקדמית רלוונטית (הנדסה, פיזיקה או מדעים אחרים) והכשרה מקצועית ייעודית.

אחריות מעסיקים וחובות דיווח

על פי חוקים ותקנות שונים, ובפרט חוק הבטיחות בעבודה, התש"ל-1970, מוטלת על מעסיקים ובעלי תפקידים במוסדות שונים אחריות להבטיח סביבת עבודה בטוחה ובריאה לעובדיהם ולשוהים במקום. אחריות זו כוללת גם את נושא החשיפה לקרינה. מעסיקים נדרשים לזהות מקורות קרינה במקום העבודה, לבצע בדיקות קרינה מקצועיות על ידי בודקים מוסמכים, ולנקוט בצעדים הנדרשים לצמצום החשיפה במידת הצורך. במקרים מסוימים, קיימת גם חובת דיווח למשרד להגנת הסביבה או לרשויות רלוונטיות אחרות על רמות קרינה חריגות או על נקיטת פעולות מיגון. אי עמידה בדרישות אלו עלולה לגרור סנקציות משפטיות.

תוקף משפטי של דוחות קרינה

דוחות קרינה, כגון אלו המופקים על ידי גורמים מוסמכים (למשל, מודדים בעלי רישיון), נחשבים לבעלי תוקף משפטי במדינת ישראל. תוקף זה נובע ממספר גורמים:

ראשית, ישנה הכרה רגולטורית בצורך במדידות קרינה ובבדיקת עמידה בתקנים מחייבים, במיוחד בהקשר של חשיפה לקרינה בלתי מייננת ממקורות כמו אנטנות סלולריות, רשתות אלחוטיות ומתקני חשמל. תקנות וחוקים שונים, כגון חוק הקרינה הבלתי מייננת, מתווים את הדרישות לבדיקות אלו ומגדירים את הגופים המוסמכים לבצען. כשדוח קרינה מופק ע"י גורם מוסמך, בהתאם לדרישות התקנות ובשיטות מדידה מקובלות, הוא מהווה ראיה אובייקטיבית למצב הקרינה באתר הנבדק.

שנית, דוחות אלו משמשים לא פעם כבסיס לקבלת החלטות משפטיות או מנהליות. לדוגמה, הם יכולים לשמש כראיה בתביעות משפטיות הקשורות לחשיפה מוגזמת לקרינה, כהוכחה לעמידה בתנאי רישוי של מתקנים פולטי קרינה, או ככלי עזר לרשויות תכנון ובנייה לצורך אישור תוכניות בנייה. בתי המשפט נוטים לייחס משקל רב לדוחות אלו, במיוחד אם הם מפורטים, ברורים, ומגובים בשיטות מדידה תקניות.

עם זאת, חשוב לציין כי כמו כל ראיה, גם תוקפו של דוח קרינה יכול להיות מוטל בספק או נתון לפרשנות, במיוחד אם עולות טענות לגבי אופן ביצוע המדידה, כיול המכשירים או מומחיות המודד. לכן, הקפדה על כללי אתיקה מקצועית, שקיפות ודיוק בתהליך המדידה ובהצגת הממצאים, חשובה ביותר לשמירה על התוקף המשפטי של הדוח.

דרישות מיוחדות למוסדות חינוך ובריאות

מוסדות חינוך ובריאות, בהם שוהות אוכלוסיות רגישות (ילדים, חולים), כפופים לעיתים קרובות לדרישות מחמירות יותר בנוגע לחשיפה לקרינה. למשל, קיימות הנחיות מיוחדות בנוגע למיקום אנטנות סלולריות בסמוך למוסדות חינוך, וכן דרישות סף נמוכות יותר לרמות קרינה מותרות בסביבת ילדים. בבתי חולים ומרפאות, השימוש בציוד רפואי פולט קרינה מייננת כמו מכשירי רנטגן מחייב עמידה בתקנים מחמירים, הכשרה מתאימה של הצוות, וניטור קבוע של רמות הקרינה על פי עיקרון ה-ALARA, על אף המודעות הגוברת, עדיין קיימים אתגרים באכיפת תקנים אלו ובמודעות הציבור והגופים הרלוונטיים.

היבטים משפטיים ועמידה בדרישות רגולטוריות

דוח בדיקת קרינה המבוצע על ידי בודק מוסמך ובעל היתר תקף מטעם המשרד להגנת הסביבה הוא מסמך בעל תוקף משפטי. דוח כזה יכול לשמש כראיה בהליכים משפטיים, בתביעות נזיקין, או מול רשויות אכיפה. הוא מהווה תיעוד רשמי של רמות הקרינה שנמדדו באתר מסוים במועד הבדיקה, ומאפשר להעריך את עמידת האתר בתקנים ובהמלצות. לכן, חשוב לוודא שהבדיקה מבוצעת על ידי גורם מוסמך ושהדוח מפורט ומלא, כולל כל המידע הנדרש על פי התקנות.

כשעולה הצורך בביצוע בדיקת קרינה, בין אם מדובר בדרישה רגולטורית, חשש בריאותי או רצון להבטיח סביבה בטוחה, חשוב לפנות לגורם מקצועי ומוסמך. תהליך בדיקת קרינה מקצועי הוא מובנה וכולל מספר שלבים מרכזיים, המבטיחים כי הבדיקה תהיה יסודית, מדויקת ובעלת תוקף.

תהליך בדיקות הקרינה בגרין לייט – מה מצפה לכם?

ביצוע בדיקת קרינה מקצועית הוא תהליך חיוני לשמירה על בריאות ובטיחות השוהים בכל סוג של נכס – החל ממבני מגורים ועד למוסדות ציבוריים ועסקיים. התהליך כולל שלבים ברורים, החל מהפנייה הראשונית ועד לקבלת דו"ח מפורט ומבוסס ממצאים, שמסייע בקבלת החלטות מושכלות בנוגע לרמות הקרינה וההתמודדות עמן.

שלב 1: פנייה ותיאום בדיקה

השלב הראשון בתהליך הוא יצירת קשר עם חברה המתמחה בבדיקות קרינה, כמו "גרין לייט". בפנייה הראשונית, הלקוח מציג את הצורך בבדיקה, את סוג הנכס או האתר (מפעל, משרד, מוסד חינוך, בניין מגורים וכו'), ואת סוגי הקרינה הרלוונטיים לבדיקה (קרינה חשמלית, סלולרית, רדיואקטיבית, ראדון). בשלב זה, נציגי החברה מסייעים בהבנת הצורך הספציפי ובתכנון הבדיקה המתאימה ביותר. מתאמים מועד לבדיקה הנוח ללקוח, תוך התחשבות באופי הפעילות באתר הנבדק (למשל, בדיקת קרינה חשמלית עשויה לדרוש נוכחות בשעות הפעילות המלאה של המערכות).

שלב 2: הבדיקה המקצועית על ידי מודד/בודק מוסמך

במועד שנקבע, מגיע לאתר בודק קרינה מוסמך מטעם החברה. חשוב לוודא שהבודק אכן מחזיק בהיתר תקף מטעם המשרד להגנת הסביבה לסוג הבדיקה המבוקש (קרינה בלתי מייננת בתדר נמוך או גבוה, קרינה מייננת). הבודק המוסמך מצויד במכשירי מדידה מתקדמים ומכוילים באופן רשמי, המותאמים לסוגי הקרינה הנבדקים.

תהליך הבדיקה עצמו כולל מדידות יסודיות בנקודות שונות ברחבי האתר, בהתאם לפרוטוקול הבדיקה שנקבע מראש ולהערכת הסיכונים בשטח. המדידות עשויות לכלול בדיקת רמות קרינה בסמוך למקורות פוטנציאליים כמו לוחות חשמל, שנאים, חדרי שרתים, עמדות עבודה, אנטנות תקשורת, מכשירים אלחוטיים ועוד. במקרה של חשש לגז ראדון, מבוצעות מדידות ייעודיות לאיתור ריכוזי הגז. הבודק מתעד את נקודות המדידה, את רמות הקרינה שנמדדו בכל נקודה, ואת תנאי הסביבה הרלוונטיים. במקרים מסוימים, הבודק עשוי גם לבצע סימולציות או הערכות חשיפה בהתאם למאפייני האתר ומקורות הקרינה הקיימים.

שלב 3: קבלת דו"ח מפורט עם ממצאים והמלצות

לאחר סיום המדידות בשטח, הבודק מנתח את הנתונים שנאספו. הניתוח כולל השוואת רמות הקרינה שנמדדו לסיפי החשיפה המותרים על פי התקנים הרלוונטיים של המשרד להגנת הסביבה ו/או הנחיות בינלאומיות. על בסיס ניתוח זה, מופק דו"ח בדיקת קרינה מפורט ומקיף.

הדו"ח כולל לרוב:

• תיאור האתר הנבדק וסקירה של מקורות הקרינה הפוטנציאליים.
• פירוט נקודות המדידה ורמות הקרינה שנמדדו בכל נקודה.
• השוואת הממצאים לסיפי התקן המחייבים והמלצות.
• מסקנות ברורות בנוגע לעמידת האתר בתקנים וקיום חריגות, אם ישנן.
• המלצות מעשיות לצמצום החשיפה לקרינה, במקרים בהם נמדדו רמות גבוהות (למשל, שינוי מיקום עמדות עבודה, מיגון, או נקיטת פעולות תפעוליות).

דו"ח זה הוא מסמך רשמי המשמש את הלקוח לצורך עמידה בדרישות רגולטוריות, קבלת החלטות מושכלות בנוגע לניהול סיכוני קרינה, ולעיתים אף כראיה בהליכים משפטיים.

טכנולוגיות ניטור מתקדמות כחלק מתהליך הבדיקה

חברות מקצועיות המתמחות בבדיקות קרינה עושות שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות, המאפשרות מדידות מדויקות, מהירות ויסודיות. מכשירי המדידה החדישים מסוגלים למדוד מגוון רחב של תדרים ועוצמות קרינה, ולספק נתונים בזמן אמת. בנוסף, חלק מהחברות משתמשות בתוכנות למידול וסימולציה, המאפשרות לחזות את התפשטות הקרינה במרחב ולהעריך את רמות החשיפה באזורים שונים, גם ללא ביצוע מדידות פיזיות בכל נקודה. שילוב של ידע מקצועי, ניסיון רב, וטכנולוגיה מתקדמת מבטיח כי בדיקת הקרינה תהיה המקיפה והאמינה ביותר האפשרית.

בחירה בבודק קרינה מוסמך ומקצועי היא קריטית לצורך קבלת תמונה מהימנה ומדויקת של רמות הקרינה בסביבתכם. לא כל מי שמחזיק במכשיר מדידה נחשב ל"מודד קרינה מוסמך", וכאשר מדובר בנושא בעל השפעה פוטנציאלית על הבריאות, אין מקום לפשרות.

כיצד לבחור בודק קרינה מוסמך?

כדי לבחור בודק קרינה מוסמך בישראל, חשוב לוודא שהוא בעל רישיון בתוקף מטעם המשרד להגנת הסביבה לבדיקה בתחום הנדרש (קרינה חשמלית, קרינת רדיו/סלולר, או שניהם). יש לוודא שהבודק משתמש במכשור תקין ומכויל על ידי מעבדות כיול מוסמכות, ושהוא אמין ומקצועי, ואינו מנסה להחמיר או להקטין את הממצאים.

בודק קרינה מוסמך צריך להיות בעל תואר במדעים או מהנדס חשמל/אלקטרוניקה, שעבר קורס מיוחד שאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה, ועמד בבחינות עיוניות ומעשיות מול ועדה מקצועית. בנוסף, מומלץ לבקש לראות את רישיון ההסמכה של הבודק ולוודא שהציוד שבו הוא משתמש מופיע ברישיון וברשימת הבודקים המוסמכים המפורסמת באתר המשרד להגנת הסביבה. בודק טוב יציג דוח מפורט הכולל את תוצאות המדידה, המלצות לטיפול בחריגות והסברים ברורים לגבי המבנה הנבדק.

הסמכות נדרשות מטעם המשרד להגנת הסביבה

הקריטריון החשוב ביותר בבחירת בודק קרינה הוא לוודא שהוא מחזיק בהיתר תקף מטעם המשרד להגנת הסביבה לביצוע סוג הבדיקה הנדרש. קיימים היתרים שונים לסוגי קרינה שונים – למשל, היתר לבדיקת קרינה בלתי מייננת בתדר נמוך (ELF) והיתר לבדיקת קרינה בלתי מייננת בתדר גבוה. ודאו שהבודק שבחרתם מופיע ברשימה הרלוונטית ושההיתר שלו בתוקף. קבלת היתר כזה מותנית במעבר הכשרה מקצועית ייעודית ועמידה בדרישות סף אקדמיות או הנדסיות.

סוגי הציוד המחייבים כיול רשמי

בנוסף להסמכת הבודק עצמו, חשוב לוודא שהציוד שבו הוא משתמש למדידה עבר כיול תקופתי רשמי במעבדה מורשית. מכשירי מדידת קרינה, כמו כל מכשיר מדידה מדויק, עשויים לאבד את דיוקם לאורך זמן, וכיול רשמי מבטיח שהמדידות המבוצעות אמינות ותואמות לתקנים. על פי התקנות, ציוד מדידת קרינה בלתי מייננת מחייב כיול שנתי. בודק מקצועי יציג לכם את תעודות הכיול של הציוד שלו לבקשתכם.

סימני אזהרה לבודקים לא מקצועיים

ישנם מספר סימני אזהרה שעשויים להעיד על בודק קרינה שאינו מקצועי או מוסמך:

• היעדר היתר תקף מטעם המשרד להגנת הסביבה לסוג הבדיקה המבוקש.
• חוסר יכולת להציג תעודות כיול עדכניות של ציוד המדידה.
• מתן הערכות או מסקנות חד משמעיות על סמך מדידות בודדות או שטחיות.
• הצעת פתרונות מיגון או טיפול ללא ביצוע בדיקה יסודית וקבלת תמונה מלאה של מקורות הקרינה והתפשטותה.
• שימוש במכשירי מדידה פשוטים או צעצועים שאינם מיועדים למדידות מקצועיות ובעלי תוקף.

סוגי בדיקות הקרינה שאנו מציעים

בעידן המודרני, בו אנו מוקפים במקורות קרינה מכל עבר – ממערכות חשמליות, מכשירים סלולריים ועד גזים טבעיים – חשוב לבצע בדיקות מקצועיות שיבטיחו סביבה בטוחה ובריאה. אנו מציעים מגוון רחב של בדיקות קרינה, המותאמות לצרכים של תעשייה, מוסדות חינוך, רשויות ומגזר פרטי, תוך עמידה בסטנדרטים המחמירים ביותר.

בדיקות קרינה מרשת החשמל

קרינה מרשת החשמל (שדות מגנטיים בתדר נמוך) היא תופעה הנפוצה סביב מתקנים חשמליים, לוחות חשמל, כבלים תת-קרקעיים ומערכות מתח גבוה. אנו מבצעים מדידות מדויקות בזירות מגורים, תעשייה וחינוך, על מנת לאתר חריגות מהתקנים ולהמליץ על צעדים לצמצום החשיפה.

בדיקות קרינה סלולרית

אנטנות סלולריות, נתבים ומכשירים ניידים פולטים קרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה. אנו מציעים בדיקות קרינה סלולרית מקצועיות לאיתור מוקדי קרינה גבוהה בסביבה, בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה, עם המלצות לפתרונות מיגון ובקרה.

בדיקות קרינה אלקטרומגנטית

בדיקות אלו כוללות סקירה כוללת של מקורות קרינה מכל הסוגים – חשמליים ואלחוטיים כאחד. הבדיקה מתבצעת במטרה להבטיח סביבת עבודה או מגורים בטוחה ולזהות חשיפות מתמשכות העלולות להזיק לבריאות בטווח הארוך.

בדיקות קרינה לפני קנייה או בנייה

לפני רכישת נכס או בניית מבנה חדש, חשוב לבצע בדיקת קרינה מקיפה. אנו מציעים שירות זה כדי לאתר סיכונים סביבתיים מראש ולמנוע הפתעות לא נעימות בעתיד. הבדיקה מאפשרת קבלת החלטות מושכלת ובטוחה מבחינה בריאותית ותכנונית.

בדיקות גז ראדון

ראדון הוא גז רדיואקטיבי חסר ריח שעלול להימצא בבתים, בתי ספר ומבנים תת-קרקעיים. אנו מבצעים בדיקות מקצועיות לאיתור רמות ראדון תוך שימוש בציוד מתקדם, ומציעים פתרונות אוורור והפחתה בהתאם לתוצאות הבדיקה, לשם הגנה על בריאות הדיירים.

עלויות בדיקות קרינה – מה משפיע על המחיר?

טווח עלות בדיקת קרינה מקצועית עשויה להשתנות בהתאם למספר גורמים שתמיד כדאי לשים לב אליהם. 

טווח מחירים לבדיקות נפוצות

טווח המחירים לבדיקות קרינה נפוצות בבתים בישראל משתנה בדרך כלל בהתאם לסוג הבדיקה (קרינה חשמלית, קרינת רדיו/סלולר, או שניהם), גודל הנכס, מיקומו הגיאוגרפי, ורמת הניסיון והמומחיות של הבודק.

באופן כללי, עבור בדיקת קרינה חשמלית או סלולרית בודדת, המחיר הממוצע נע סביב 500-800 ש"ח.

בדיקת קרינה חשמלית (אלקטרומגנטית): לרוב תעלה בסביבות 600-800 ש"ח.

בדיקת קרינת סלולר (קרינת רדיו): לרוב תעלה בסביבות 500-700 ש"ח.

בדיקה משולבת (גם חשמלית וגם סלולרית): ברוב המקרים הבודק יבצע את שתי הבדיקות יחד, והמחיר יהיה בטווח של 600-800 ש"ח.

גורמים המשפיעים על עלות הבדיקה

ישנם גורמים שונים שיכולים להשפיע על העלות הסופית, ואלו הם כמה מהבולטים שבהם:

• היקף הבדיקה וגודל השטח: בדיקה מקיפה של מבנה גדול או מספר מבנים תהיה יקרה יותר מבדיקה של דירה קטנה.
• סוגי הקרינה הנבדקים: בדיקה הכוללת מספר סוגי קרינה (למשל, גם חשמלית וגם סלולרית) תהיה יקרה יותר מבדיקה המתמקדת בסוג קרינה אחד.
• מורכבות האתר: אתר עם מקורות קרינה רבים, גישה מוגבלת לנקודות מדידה, או צורך בביצוע מדידות בתנאים מיוחדים (למשל, בגובה) עשוי להעלות את עלות הבדיקה.
• דרישות מיוחדות לניתוח ודיווח: דוחות מפורטים יותר, הכוללים המלצות מורכבות למיגון או ניתוח נתונים מעמיק, עשויים להיות כרוכים בעלות נוספת.
• מיקום גאוגרפי: במקרים מסוימים, תיתכן תוספת תשלום עבור נסיעה למקומות מרוחקים.

חשוב לקבל הצעת מחיר מפורטת לפני הזמנת הבדיקה, המפרטת את היקף הבדיקה, סוגי הקרינה שייבדקו, ועלויות נוספות אפשריות. זכרו, בחירה בבודק זול אך לא מוסמך עלולה להיות יקרה יותר בטווח הארוך, אם המדידות לא יהיו מדויקות או שהדוח לא יהיה קביל לצורך עמידה בדרישות.

לאחר שביצעתם בדיקת קרינה מקצועית וקיבלתם דו"ח מפורט עם ממצאים והמלצות, השלב הבא הוא ליישם פתרונות להפחתת החשיפה לקרינה, במידת הצורך. ישנם מספר צעדים שניתן לנקוט, בהתאם לסוג הקרינה ומקורותיה, ובהתאם להמלצות הספציפיות שקיבלתם בדו"ח.

הבדלים בין דרישות הקרינה במגזר הציבורי לעומת הפרטי

דרישות הקרינה משתנות משמעותית בין המגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי, בהתאם לאופי הפעילות, הרגולציה והסיכון לבריאות הציבור. בעוד שבמגזר הפרטי הדגש הוא על שמירה על רמת חשיפה בטוחה לדיירי מבנים או עובדים במשרדים, במגזר הציבורי נדרשים תקנים מחמירים יותר, במיוחד במוסדות רגישים כמו בתי חולים, מוסדות חינוך, או מתקנים ביטחוניים.

פרוטוקולים לבתי חולים ומעבדות מחקר

בתי חולים ומעבדות מחקר מתמודדים עם ציוד פולט קרינה ברמות גבוהות – ממכשירי הדמיה רפואית ועד ציוד רדיואקטיבי. לכן, דרישות הקרינה עבור מוסדות אלו כוללות פרוטוקולים נוקשים למדידה, בקרה ומיגון. בין היתר נדרשת בקרה תקופתית, תיעוד מדויק של תוצאות הבדיקות, שימוש בציוד מיגון ייעודי והגבלות גישה לאזורים מסוכנים. הצוות מחויב לעבור הכשרות ייעודיות, והמבנה חייב לכלול שכבות מיגון פיזיות בהתאם לתקן.

הנחיות מיגון במוסדות חינוך

במוסדות חינוך, הדרישות מתמקדות בהגנה על אוכלוסיות רגישות – ילדים ובני נוער. בהתאם להנחיות משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה, יש לבדוק רמות קרינה מרשת החשמל וקרינה סלולרית באופן יזום ותקופתי, במיוחד בקרבת מתקני חשמל או אנטנות. בעת הצורך, יש ליישם פתרונות מיגון כמו העברת כבלים, הרחקת עמדות לימוד מאזורים בעייתיים והתקנת אמצעים להפחתת חשיפה.

תקנים ייחודיים למתקני תקשורת ביטחוניים

מתקני תקשורת ביטחוניים חשופים למקורות קרינה מגוונים ודורשים תקינה נפרדת ומחמירה. הדרישות נוגעות הן להגנה על כוח האדם והן לשמירה על תפקוד תקשורת אמין לאורך זמן. מעבר למדידת קרינה, מבוצעים ניתוחי סיכון מעמיקים, סימולציות חשיפה והתקנת מערכות מיגון ייעודיות לפי דרישות משרד הביטחון. כל שינוי במערך הקרינה מחייב אישור רגולטורי מוקדם ובקרה מתמשכת.

כיצד להפחית חשיפה לקרינה – טיפים ופתרונות

העיקרון המנחה בהפחתת חשיפה לקרינה הוא צמצום ככל הניתן של שלושת הגורמים המשפיעים על החשיפה: עוצמת המקור, המרחק ממנו, ומשך זמן החשיפה.

• שמירת מרחק: עוצמת הקרינה דועכת משמעותית עם המרחק ממקור הקרינה. לכן, אחד הצעדים הפשוטים והיעילים ביותר הוא להתרחק ממקורות קרינה חזקים. למשל, להרחיק מיטות או עמדות עבודה מלוחות חשמל או מכשירים פולטי קרינה, לשמור מרחק מאנטנות סלולריות, ולהשתמש בטלפון סלולרי עם דיבורית או אוזניות כדי להרחיק אותו מהראש.
• צמצום זמן חשיפה: ככל ששוהים פחות זמן בסמוך למקור קרינה, כך החשיפה הכוללת נמוכה יותר. במגזר התעשייתי, ניתן לתכנן את סביבת העבודה כך שהעובדים ישהו זמן מינימלי באזורים עם רמות קרינה גבוהות. במוסדות חינוך, ניתן למקם אזורי שהייה ממושכת הרחק ממקורות קרינה.
• מיגון: במקרים בהם לא ניתן לשמור על מרחק או לצמצם את זמן החשיפה באופן מספק, ניתן לשקול פתרונות מיגון. סוג המיגון תלוי בסוג הקרינה. עבור קרינה חשמלית, ניתן להשתמש במיגון פסיבי (כמו לוחות מתכת או חומרים מוליכים) כדי לחסום את השדה. עבור קרינה סלולרית, קיימים פתרונות מיגון אקטיביים או פסיביים שונים. חשוב להתייעץ עם מומחה קרינה לגבי פתרון המיגון המתאים ביותר למצב הספציפי.
• תכנון ומיקום נכון: בעת תכנון מבנים חדשים או שיפוץ מבנים קיימים, ניתן לקחת בחשבון את נושא הקרינה ולמקם מקורות קרינה (כמו חדרי חשמל או נתבי תקשורת) באזורים בהם הם יגרמו לחשיפה מינימלית.

ישנן גם דרישות קרינה ייחודיות במגזר הציבורי לעומת הפרטי. בבתי חולים ומעבדות מחקר, בהם נעשה שימוש בציוד רפואי פולט קרינה ובחומרים רדיואקטיביים, קיימים פרוטוקולים מחמירים לניהול סיכוני קרינה, הכוללים הכשרות צוות, ניטור קבוע ושימוש במיגון ייעודי. במוסדות חינוך, קיימות הנחיות ספציפיות למיגון מפני קרינה סלולרית וחשמלית, ובמתקני תקשורת ביטחוניים קיימים תקנים ייחודיים מחמירים במיוחד.

למה לבחור בגרין לייט לבדיקות קרינה?

בחירה בחברה הנכונה לביצוע בדיקות קרינה היא קריטית להבטחת שקט נפשי וסביבה בטוחה. חברת "גרין לייט" מציעה שירותי בדיקות קרינה מקצועיים ואמינים, תוך התבססות על מספר יתרונות מרכזיים:

מומחים מוסמכים ומנוסים

צוות הבודקים שלנו מורכב ממהנדסים ופיזיקאים בעלי הסמכות תקפות מטעם המשרד להגנת הסביבה וניסיון רב בביצוע בדיקות קרינה במגוון רחב של סביבות.

ציוד מדידה מתקדם ומכויל

אנו משתמשים בציוד המדידה החדיש והמדויק ביותר, העובר כיול תקופתי רשמי, על מנת להבטיח את אמינות המדידות.

היכרות מעמיקה עם דרישות רגולטוריות

אנו בקיאים בכל החוקים, התקנות והתקנים הרלוונטיים, ומבטיחים שהבדיקות והדוחות שלנו עומדים בכל הדרישות המחייבות.

שירות מקצועי ואמין

אנו מלווים את הלקוח לאורך כל התהליך – מהפנייה הראשונית ועד לקבלת הדו"ח והמלצות לפעולה, ומספקים שירות אישי ומותאם לצרכים הספציפיים של כל לקוח.

בחירה ב"גרין לייט" מבטיחה לכם בדיקת קרינה יסודית, מדויקת ובעלת תוקף, שתאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות ולנקוט בצעדים הנכונים להבטחת סביבה בטוחה ובריאה עבורכם ועבור כל השוהים בסביבתכם.