איכות הסביבה
תקן 5281 הנו תקן ישראלי מורחב וחדש בתחום הבנייה הירוקה. התקן הוא למעשה סדרה של תקנים אשר מגדירים מהי בנייה ירוקה בתחומים הבאים: בריאות ורווחה, אנרגיה, קרקע, מים, תחבורה, חומרים, פסולת, חדשנות וניהול אתר הבנייה.
החוק נהגה על ידי המועצה לבנייה ירוקה והוא פורסם במתכונת החדשה בשנת 2011 ובו דרישות ממוקדות לבנייה ירוקה לכל סוגי המבנים, למסחר ונדל"ן, לבתי מגורים, למבני בריאות, מסחר, תיירות, מבני ציבור ועוד. כמו כן, יש לציין כי כל בנייה באחת מערי פורום ה-15 מחויבת בצירוף מלווה לבנייה ירוקה. החל ממרץ 2022 התקן הופך להיות מחייב וכל בניין/ מבנה תעשייה חדש שעתיד לקום יחויב באישור מכון התעדה לתקן
חוק מרשם פליטות והעברות לסביבה התשע"ב 2012 (חוק PRTR) קובע כי החל מחודש יוני 2013 על כל מפעל או גוף בישראל לתת דיווחים שנתיים אודות פינוי חומרים מזהמים או פסולת מהמפעל אשר נובעים מפעילות המפעל, כולל שפכים. חובת הגשת הדיווחים השנתיים חלה על מפעלים בהם ישנן פעילויות המפורטות בתוספת השנייה לחוק הגנת הסביבה 2012.
רעל הוא כל חומר מהחומרים המפורטים בתוספת השנייה לחוק החומרים המסוכנים. על פי חוק זה, אדם לא יעסוק, יטפל או ישנע רעלים – אלא אם יש לו היתר רעלים מטעם הממונה על ידי השר להגנת הסביבה. העיסוק ללא היתר זה הוא עבירה פלילית והוא ניתן לאחר שאנשי מקצוע ביקרו במפעל, בחנו והעריכו את סיכוני הרעלים וקבעו תנאים לטיפול ברעלים בשגרה ובעתות חירום.
עמותת טבע ודין יחד עם מספר חברי כנסת גיבשו את חוק אוויר נקי התשס"ח 2008 אשר נכנס לתוקף בשנת 2011. מטרת החוק הנה צמצום זיהום האוויר בישראל, שיפור איכותו של האוויר וזאת על ידי קביעת חובות ואיסורים שונים שנועדו להוביל לכך. מטרת החוק הנה להגן את הסביבה, על חיי ואיכות בני האדם שחיים בישראל, הגנה על הטבע ומשאביו והגנה על המערכות האקולוגיות.
כשמדובר על איכות הסביבה, הגישה הרגולטורית השתנתה לאורך העשורים האחרונים. במסגרת השינויים הללו, נדרשים ארגונים ברחבי העולם למודעות הולכת וגוברת לפיזור מזהמים לאטמוספירה כתוצאה מפעילותם – ולהשפעה שיש לכך על הסביבה בה כולנו חיים.
מפעלים מזהמים או כאלו שיש להם פוטנציאל לזהם מחויבים בהיתר פליטה לאוויר שנקבע על פי חוק אוויר נקי משנת 2008. היתר זה מגדיר את ערכי הפליטה בהם יש לעמוד לגבי כל סוגי מקורות הפליטה, כמו גם אמצעי הניטור בהם יש לעשות שימוש והטכנולוגיות השונות שיבואו לידי יישום לצורך כך. את היתר הפליטה יש צורך לחדש בכל שבע שנים כאשר היתר זה כולל הכנת סקר שפכים ופליטות לאוויר.
עם התרבות תתי התחומים בתעשייה, בטכנולוגיה, במחקר ובתחומים רבים נוספים, הולכות ומתגבשות דרישות רגולטוריות מדויקות, אשר נועדו למנוע מראש את התקלות ואת ההפרעות שפעילות ספציפית זו או אחרת עשויה לגרום, הן לסביבה והן לאנשים שמשתתפים בפעילויות אלו – או באים במגע עם הארגון שלך ומושפעים ממנו.
גם כשמדובר על מפעלי תעשייה וגם כאשר מדובר על בניין משרדים חדיש, בין אם אנו דנים בארגון הפועל בתחומי ישראל ובין אם בתאגיד בין-לאומי, איכות הסביבה היא אחד המאפיינים שנוגעים לכולנו: חברות, מוסדות, תאגידים וגם אנשים פרטיים. בהתאם לכך, הרגולטורים ברחבי העולם המערבי – ולאחרונה גם במדינות מתפתחות נוספות – מאמצים תקנים שנועדו לסייע לארגונים להקפיד על איכות הסביבה. יתרה מכך, המטרה הסופית היא להנחיל את חשיבות השמירה על איכות הסביבה ולהחדירה לתודעת הארגון כחלק אינטגרלי מפעילותו, כך שהארגון יוכל לשמור על מחויבותו להגנה על הסביבה גם לאורך זמן.
ניהול הבטיחות וניהול איכות הסביבה הם שני תחומים שהמודעות אליהם גברה באופן משמעותי מאז אמצע המאה ה-20. בימינו אנו, הרגולציה מחייבת התייחסות יסודית לשני תחומים אלו על פי מדדים מדויקים, הנמדדים לאור נתונים שנאספים בזמן אמת, הן על השפעות הארגון שלך על הסביבה – והן על תקלות בטיחות שנמצאות בתחום אחריות הארגון.
בהתאם לכך, נדרשים עסקים, חברות, מוסדות חינוך וגופים נוספים לערוך מבדקי בטיחות וביקורות על דרכי שמירת איכות הסביבה, באופן שיאפשר לארגון למדוד את הקריטריונים השונים שמשתתפים בתחומים אלו – במטרה להקדים רפואה למכה.
תקנות המשרד לתשתיות לאומיות, אנרגיה ומים קובעות כי ארגון אשר צורך אנרגיה בהיקף הגדול מ-300 טון (שווה ערך נפט בשנה) חייב במינוי ממונה אנרגיה אשר הוסמך לכך.
מטרתו של הייעוץ התרמי הנו לאפשר לפרויקטים בתחום הנדל"ן ליהנות מיעילות אנרגטית רבה ככל הניתן – ולהוביל לצריכת אנרגיה מופחתת עד כמה שניתן של המבנה לאורך חייו.
לכל אורך הדרך, על יועץ תרמי לשמור על איזון בין הדרישות ההנדסיות לבין תפיסות התכנון של האדריכל ושל היזם, במטרה ליצור מערך פתרונות חיסכון באנרגיה אשר יהיה יעיל וחסכוני – ובתוך כך יאפשר לפרויקט לעמוד בתקנים הקבועים בתחום, כמו גם בתנאי הסף שמציבות יותר ויותר רשויות מקומיות לקבלת היתרי בנייה בשטחן. ישנם מספר תקנים בהם על כל פרויקט לעמוד, חלקם מוגדרים כתקני חובה לבניית נדל"ן, וחלקם האחר הם תקני חובה בבנייה הירוקה בלבד. בין היתר, עוסקים התקנים במידת הבידוד התרמי של המבנה, בדרוג המבנה על פי צריכת האנרגיה ועוד.
אחד האספקטים הבולטים שניווטו את המאורעות בעולם המערבי לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20 ניכר בתהליכי העיור אשר הולכים וצוברים תאוצה במאה ה-21, בהתאם לגידול האוכלוסייה ושינויים בדפוסי החיים שלנו.
אנשים רבים מעדיפים לחיות בערים בשל הנוחות – בעוד שהמרחב האורבני אמנם שומר על שטחים ירוקים רבים סביב ערים – אך במקביל לכך בניית יותר ויותר מבנים גבוהים באזורים ספציפיים גובה מחיר מורגש, הבא לידי ביטוי בדמות תופעות לא רצויות ושינויים במשטר הרוחות.
מהו חוק האריזות? כיצד ניתן לעמוד בדרישות חוק האריזות וליישם פתרונות עבור? מהם עיקרי דרישות החוק?
חוק האריזות נכנס לתוקף ב-1.3.2011 ומטרתו להוביל מהלך להקטנת ההשפעה הסביבתית של אריזות מוצרים על הסביבה וזאת על ידי צמצום כמויות פסולת של אריזות אשר מועברים להטמנה. החוק מעודד הפחתה של שימוש באריזות ומחזורן, זאת תוך הטלת אחריות על היצרנים והיבואנים בכל הנוגע למוצרים הארוזים, דיווח עליהם ומחזורם.
(Life Cycle Assessment) LCA הוא ניתוח מחזור חיים של מוצר או שירות. מדובר על כלי מדעי שמטרתו להניע הליכי ייצור וצריכה ברי קיימא. ניתוח מחזור החיים של המוצר הנו משמעותי ביותר בעת קבלת החלטות, הליכי הייצור והצריכה הנהוגים כיום במדינות מפותחות נמצאות בקצב הולך ומתגבר ויש להם השפעה גדולה על הסביבה.