אנשים חשופים לקרינה בלתי מייננת מרשת החשמל בכל מקום בו נעשה שימוש בחשמל. אלה יכולים להיות מקומות מגורים, בתי ספר וגני ילדים, מבני תעשייה או מבנים מסחריים, מקומות עבודה, בתים ולמעשה בכל מקום בו נעשה שימוש בחשמל.

בישראל מתח החשמל הוא בגובה 220 וולט, לעיתים כדי להגביר את הספק האנרגיה יש צורך בהגברתו וככל שהצריכה גבוהה יותר כך השדה המגנטי יגדל ואנו חשופים לאותם שדות מגנטיים שנפלטים ממתקני החשמל.

קרא עוד >

החשיפה לקרינה היא בלתי נמנעת, אנו מוקפים שנאים, קווי חשמל, אנטנות מסוגים שונים ולמעשה כמעט אין מבנים ציבוריים, מוסדות חינוכיים ואף בתים פרטיים אשר חפים מקרינה לגמרי. אמנם אין מחקרים אשר מוכיחים מעל צל של ספק כי קרינה ברמות נמוכות גורמת לתחלואה, אך בוודאי שחשיפה לקרינה גבוהה וממושכת יכולה לגרום לתחלואה, במיוחד בקרב ילדים.

קרא עוד >

עד לפני כמה עשורים, הייתה המודעות לסכנות הקרינה נמוכה יחסית – ומבני ציבור, חינוך ומגורים הוקמו ללא התחשבות בנושאים כמו שדות אלקטרומגנטיים והסיכונים שלהם.

כיום המודעות לנושא גבוהה וישנן תקנות מחייבות על פיהן יש לפעול וזאת כדי להבטיח את בריאות הציבור. להליך חיזוי הקרינה קוראים גם בשמות סקר קרינה, אומדן קרינה או הדמיית קרינה. החיזוי מראש מאפשר לבצע בנייה מותאמת צרכי קרינה שגם הכרחית לקבלת היתר בנייה ירוק.

קרא עוד >

אנו חשופים לקרינה אלקטרומגנטית שנפלטת ממקורות רבים כגון קווי מתח גבוה, מכשירי חשמל ביתיים, שנאים, לוחות חשמל ועוד. לקרינה אין ריח, צליל או טעם, אבל אנחנו כן מושפעים ממנה וכדי לגלות אותה יש לבצע בדיקות לאיתור הקרינה – ועדיף בדיקות חיזוי קרינה שיקדימו רפואה למכה – ולהתמגן מפניה בהתאם.

קרא עוד >

במקומות עבודה שבהם מפעילים מכשירים פולטי קרינה – או כאשר נעשה שימוש בחומרים רדיואקטיביים – עולה החובה למנות ממונה בטיחות קרינה מייננת. במקביל, על פי דרישות תקנות הבטיחות בעבודה, יש למסור על כך הודעה מסודרת למפקח העבודה האזורי, ולקבל אישור על קבלת ההודעה.

קרא עוד >